העיגולים עשויים שריגי גפן מתפתלים , היוצאים מכד גדול שבצדדיו טוסים . בטור המרכזי - סדרת סמלים , כגון גביע שממנו שתה ישו וציפור בכלוב - סמל לנפש הכלואה בכלוב הגוף . תרגום הכתובת הארמנית הוא " לזיכרונם ולהצלתם של כל הארמנים . אלוהים יודע את שמותיהם " . הפסיפס נמצא מתחת לבית חדש . במאה ה - 19 התגלה בסביבה פסיפס נוסף , המתאר את אורפיאוס המנגן ואת בעלי החיים שבאו להאזין לנגינתו . פסיפס זה הועבר לאיסטנבול . עם סלילת כביש מס'1 הסמוך נחשף במקום מתחם מבנים ובו כנסייה מן התקופה הביזנטית , שברצפת הפסיפס שלה היו כתובות ארמניות . מסתבר שהפסיפס הארמני היה חלק ממערכת של מבנים מהתקופה הביזנטית , שהיו בבעלותם של נוצרים מארמניה הרחוקה . הקרדו רחובה הראשי של ירושלים הביזנטית , החוצה אותה מצפון לדרום , כפי שהוא מתואר במפת מידבא , מן המאה ה - 6 לספירה . תוואי זה השתמר עד ימינו במערך רחובות העיר העתיקה , שראשיתם בשער שכם והמשכם לאורך תוואי הרחובות בית הבד , היהודים וחב"ד , עד סמוך למגרש החנייה שבדרום הרבע היהודי . בשטח שבין רח'חב"ד לרח'היהודים נחפרו קטעים אחדים מן הקרדו . רוחבו היה כ - 22 מ'ומשני צדיו היו ט...
אל הספר