חרבת רמון

חורבה בשפלה המרכזית , על גבעה ברום 420 מ' , כ - 5 ק " מ ממזרח לבית גברין ( נ " צ 1450.1128 ) . במקום שרידים של קירות ומבנים , פסיפס , שרידי גת ושפע מערות ובורות חצובים , מערכות מסתור ומערות קולומבריום . דוד עמית זיהה את המקום כצנן , הנזכרת כעיר בשפלה , בנחלת יהודה ( יהושע טו , לז ) - היא צאנן ( מיכה א , יא ) . בשנת 1875 נעשה ניסיון של ד' גוטמן , לימים ממייסדי פתח תקוה , לקנות אדמות ליישוב יהודי חקלאי ממערב לחברון , בכפר הנקרא א - צנאברא , או בצורתו העברית - צאן עברא . הכפר הערבי הקטן א - צנאברא ניטש ונהרס אחרי מלחמת העצמאות . תושביו נמלטו אל תרקומיה , שבשולי הר חברון המערביים . כ - 300 מ' ממזרח לחרבת צנובר , באפיק נחל גברין , נמצאת באר נאוה , וכ - 200 מ' מדרום לבאר מתנשא תל קטן ועליו חרסים מתקופת הברונזה הקדומה . על התל מתנשא רגם מן התקופות הרומית והביזנטית . בנ " צ 1453.1126 יש מערכת מסתור שאורכה הכולל 162 מ' . חרבת רמון חורבה גדולה ברום כ - 480 מ' מדרום לקיבוץ להב ( נ " צ 1372.0868 ) . בשמה הערבי , ח' רבת א - רמאמין , נשמר צליל השם העברי הקדום רמון ( יש מפות שבהן רשום בטעות ח'רבת א -...  אל הספר
כתר הוצאה לאור

ידיעות אחרונות

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור