הערבים מונעים את מימיה מאנשי החווה . לפיכך נחצב בור מים בחצר החווה , ואף הובאו אליה מים מרחוק - מסביבות נענה ( נען ) . ב - 1912 הובאה למקום מכונת קידוח , ובאמצעותה נמצאו מים בעומק של 180 מ' . העלאת מים מעומק זה היתה קשה , ואיכותם לא היתה טובה ; לפיכך הובאו המים לחלדה ממרחקים במשך רוב הזמן . בתקופת מלחמת העולם ה - ו נעזבה החווה , ורק שומרים מעטים שמרו על יער הרצל . לאחר המלחמה ניסו להקים במקום מושב , אך גם הניסיון הזה לא עלה יפה , ובניין החווה היה למקום הכשרה לקבוצות פועלים . קבוצות הפועלים שהו במקום פרקי זמן קצרים . בפרוץ מאורעות תרפ " ט ( 1929 ) שהו בחווה רק מעטים , אך התקפת הערבים עליה נהדפה . הצבא הבריטי , שסייע למגינים , תבע לפנות את הנקודה , ואף מנע את קבורתו של אפרים צ' יזיק , שנשלח לסייע למגינים . הנקודה ניטשה , אך כעבור יומיים באו חברים לקבור את אפרים צ' יזיק , ושני שומרים הוצבו במקום מטעם הקרן הקיימת לישראל . עמידת הגבורה של חלדה , כמוה כתל חי בתר " ף , היתה לסמל ולמופת . בקונגרס הציוני ה - 17 הוחלט לשקם את החווה מהריסותיה , וב - 1931 התיישבו בה אנשי קבוצת גורדוניה . ואולם תנא...
אל הספר