כפר בגבול הר חברון והרי ירושלים ( נצ"מ .123 ו 59 ) י וערוץ נחל באגנו העליון של נחל האלה , המנקז את אגפה הדרומי - מזרחי של שלוחת מטע . בכפר נובע מעיין גדול , עין ואדי פוכין . כמעיינות רבים אחרים בהרי יהודה , זהו מעין עם נקבה ארוכה ועם בית מעין עתיק . במימי המעיין משקים גינות ירק , ושטחי הוואדי בולטים על רקע ההרים החשופים של צפון - מערב הר חברון בזכות ירק הגינות . באפיק הוואדי נמצאת עוד סדרה של מעיינות , שמימיהם נאספים בברכות ( נצ"מ 158.122 ) . הברכות פזורות לאורך הוואדי ומרחיבות את אפשרויות ההשקיה . חלקות שלחין רבות בוואדי מעובדות בידי תושבים מחסאן השכנה וממחנה הפליטים דהישה שליד בית לחם . בעקבות פעולת גמול של צה"ל ב - 1953 עמד הכפר נטוש במשך שנים . לאחר מלחמת ששת הימים שבו התושבים אל הכפר ובנו אותו מחדש . עם הרחבת שטחי הבנייה בביתר עלית הסמוכה נפגעו חלקים משטחי ערוגות השלחין של הכפר . עם ההתפתחויות הפוליטיות באזור , הכפר נכלל באחריות הרשות הפלסטינית , והוא מנותק משטחי החקלאות שלו בוואדי . בכפר כ - 500 תושבים , העוסקים בחקלאות ובעבודות חוץ . חבל יתיר אזור מעבר מובהק מהר חברון והרי יהודה...
אל הספר