בינואר 1927 עלו למקום ראשוני המתיישבים והקימו צריפי מגורים . הם התכוונו לבסס את מחייתם במקום על מטעים , כרמים ומשק חלב . מקור שמו של היישוב - מגדל עדר המקראי ( בראשית לה , כא ) , הנזכר גם במשנה ( שקלים ז , ד ; אבות דרבי נתן נב , לט ) . ממקום זה , לפי האגדה , עתיד היה להתגלות מלך המשיח באחרית הימים ( תרגום יונתן בן עוזיאל לבראשית לה , כא ) . קבוצת המתיישבים כללה משפחות אחדות מיוצאי תימן , כמה משפחות אשכנזיות וכמה תלמידי ישיבה ממאה שערים . תנאי החיים הקשים , היעדר כל ניסיון התיישבותי ואי - נכונותם של המוסדות הלאומיים לסייע למתיישבים , גרמו לעזיבה של מקצתם כעבור כמה חודשים . הנותרים החזיקו מעמד , בתנאים קשים ביותר , עד מאורעות תרפ"ט ( 1929 ) . בערב שבת , י"ז באב , בעקבות התרעות של שכניהם הערבים , נטשו התושבים את המקום וקיבלו מחסה בכפר השכן בית אמאר . למחרת התרחש הטבח בקהילת חברון . הפורעים פשטו גם על היישוב מגדל עדר והחריבוהו . אתרים מתקופת מלחמת העצמאות אנף המח'תאר . אכף צר המקשר את גבעת כפר עציון לגבעה ברום של 967 מ'( נ"צ 1601.1171 ) . על גבי אכף זה סלולה דרך , המחברת את גוש עציון עם הכ...
אל הספר