בניין המבטשה נבנה בדומה למבנה טחנת הקמח , על מדרון הנחל . גם אופן הפעלתה של המבטשה נעשה בטכניקה דומה לזו של טחנת קמח . זרם המים , שפרץ מנקב צר שבתחתית ארובת המתקן , סובב גלגל כנפיים , ואתו את הציר המניע את הפטישים , שעלו וירדו לסירוגין ובטשו ביריעות האריג . תעשייה זו שגשגה והניבה רווחים גדולים שהביאו להקמת מוסדות ללימוד תורה , ובזכותם פרחו החיים הרוחניים בצפת ( בתקופה זו חיו בצפת האר"י הקדוש , רבי יוסף קארו , רבי שלמה אלקבץ ואחרים ) . לקראת סוף המאה ה - 16 חדרו לשוק מוצרי צמר זולים מארצות אירופה , ואריגי הצמר המשובחים של צפת לא עמדו בתחרות . הביקוש למוצרי הצמר מצפת הלך ופחת , עד שהתעשייה כולה פסקה בראשית המאה ה - .17 בעקבות משבר זה ירדה צפת מגדולתה גם מבחינה רוחנית . לאחר שקיעתה של תעשיית הצמר בצפת הוסבו המבטשות לטחנות קמח רגילות . במרוצת השנים ניטשו חלק מהן והתמוטטו . שרידי 25 טחנות המים המצויים בנחל עמוד ובנחל מירון הם עדות לפריחה התעשייתית בלב הגליל העליון במאה ה - .16 זכר למבטשות של צפת נשתמר בשם אחת מטחנות נחל עמוד העליון - טאחונת אלבטן . הבוסתנים הרבים ועצי הפרי הפזורים בנחל הם ע...
אל הספר