בצר של עפרת ברזל , שניסו להפיק ממנו ברזל בשנות ה - .50 שרידי המכרות עדיין קיימים והם נראים כחלונות חצובים בתוך ההר . בשנת 1954 החל המכון הגיאולוגי בסקר , שהראה כי מצוק הבלנש מבותר ל - וו גושים . בתוך הגוש השמיני של המצוק נכרתה מנהרת בדיקה , ונמצאו בה עפרות ברזל בריכוז של .2800 לפי חישובי המכון מכיל הגוש השמיני כ - 9001000 טונות בצר ברזל , העשויות להפיק כ - 230,000 טון ברזל . בשנת 1959 נבדק הנושא שוב כדי לקבוע את הכדאיות הכלכלית של הפקת ברזל במקום . הרעיון ירד מעל לסדר היום בשל עלותו הגבוהה של השינוע והצורך בהקמת תשתית לתעשייה , והוחלט שלא לפתח במקום מכרות ברזל . מעל שכבת החור מופיעה שכבה נוספת , המכונה " דרגש צומהופן"( תצורת עספורי ) . השכבה בנויה גיר ובו איאוליתים גיריים ומאבני רכיכות . מעל מצוק הצומהופן מופיעים דרגשי קנמיצרס . שכבה זו בנויה מחרסיות בהירות , גיר חרסיתי , רכיכות ימיות , צדפות , קיפודי ים ואמוניט הקנמיצרס , שעל שמו נקראת השכבה כולה . שכבה זו מהווה את גג שכבות הקרטיקון התחתון . מעליה מונחים סלעי חבורת יהודה , תצורת הכפירה ( גיר קשה ) ; מעליה תצורת כמון ( גיר ודולומיט ) ;...
אל הספר