אלג'ש

פקיעין שעסקו בחקלאות ובתעשיית משי . חיזוק לכך נמצא בספר " שאלות . תשובות"של ואש קהילת צפת בשנת ,1602 רבי משה בן יוסף טרני ( המבי"ט ) , שנדרש לפסוק בשאלת יהודי פקיעין בקשר לגידול זחלי טואי המשי . בשנת 1742 מזכיר את המקום רבי חיים בן - עטר , שעקר מהעיר עכו : " ועקרתי דירתי ממקום זה , עכו , שהוא בספק ארץ - ישראל , והלכנו כולנו לכפר פקיעין ... שהוא ודאי ארץ - ישראל ... " לאחר רעש האדמה שפקד את צפת בשנת 1759 עבר חלק מהקהילה היהודית של צפת לפקיעין . בשנת 1883 ביקר במקום סר לורנס אוליפנט ותיאר את מסכת הקשרים בין תושביו , שהיו בני עדות ודתות שונות . בין השאר הוא מספק נתונים על 80 משפחות דרוזיות 40, משפחות של יוונים - קתולים ו - 20 משפחות יהודיות . מצבם של יהודי פקיעין הלך והידרדר החל מראשית המאה ה - 20 - אז חיו בה כ - 70 נפש - ועד לתקופת מאורעות המרד הערבי ( 1936 - 1939 ) , שבה נטשו יהודי פקיעין את המקום והתפזרו במקומות שונים בארץ . לאחר שוך המאורעות חזרו לפקיעין יהודים בודדים , בהם בני משפחת זינתי , המשפחה היהודית האחרונה ששרדה בכפר עד ימינו . סמוך לכפר , בחלקו המערבי ( נ"צ 1806.2657 ) , נמצא...  אל הספר
כתר הוצאה לאור

ידיעות אחרונות

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור