ז . הממצא הארכיאולוגי האתר המוצע לזיהוי צריך להתאים מבחינה ארכיאולוגית , ובראש וראשונה משתי בחינות : ו . תקופות יישובו של האתר צריכות להתאים — על סמך סקר או על סמך חפירות — לאזכור היישוב במקורות . למשל : יישוב הנזכר ברשימות תחותימס הגי ובמקרא צריכים להיות בו שרידים מתקופת הברזל ומתקופת הברונזה המאוחרת . זאת ועוד , אין להניח , שנוסד רק ערב מסעו של תחותימס , ולכן אפשר לצפות למצוא בו גם שרידים מתקופת הברונזה התיכונה . . 2 האתר צריך להיות מתאים לאופיו של היישוב הקרום מבחינת גודלו ומבניו . למשל : עיר ממלכה כנענית אפשר לזהות רק עם אחד התלים הטיפוסיים , שמדרוניו המלאכותיים הם תוצאת ביצוריה של העיר . ערים כמו חצור ועקרון , למשל , זוהו בעיקר בגלל התלים הגדולים , שאין כמותם באיזור , הואיל ומן המקורות עולה בבירור , כי ערים אלו היו הערים החשובות והגדולות שבאזורן . לפעמים גם אפשר להצביע על נתונים מדויקים יותר המסייעים בזיהוי המקום , בעיקר במקומות שבהם נערכו חפירות , כמו , למשל , השער הזהה מימי שלמה בחצור , במגידו ובגזר , שביצוריהן נזכרות יחדיו ( מל"א ט : טו . ( עוד דוגמה מובהקת היא זיהויה של _קזרףך...
אל הספר