א . המקרא גם לאחר התגליות האפיגראפיות המרובות , המקרא הוא עדיין המקור העיקרי לגיאוגראפיה ההיסטורית של ארץ ישראל בתקופה הישראלית . סיפוריו ותיאוריו משקפים את המציאות הגיאוגראפית בארץ ואת המאורעות ההיסטוריים שהתחוללו בה בתקופה זו . נזכרים בו כ 475 שמות של מקומות בארץ , ועל רבים מהם נמסרות ידיעות שונות על אופי המקום , מיקומו ותולדותיו . ראוי לציין , שחלקי הארץ אינם זוכים לתיאורים שווים , שהרי המקרא אינו ספר גיאוגראפיה או אנציקלופדיה , ועיסוקו הוא בחיי הרוח ובחיי היומיום של עם ישראל בארצו , ולכן רבות יותר הידיעות על מרכז הארץ ומעטות הידיעות על אזורי הספר . מקופחים ביותר החבלים שבהם נותרו תושבים לא ישראלים — כמו , למשל , פלשת — אף על פי שגם חבלים אלה נמנו עם ארץ ישראל . מרובות מכולן הידיעות על יהודה ועל בנימין , פחותות מהן הידיעות על הר אפרים , ועוד פחותות מהן הידיעות על הגליל ועל עבר הירדן . מעט מאוד נאמר על מישור החוף ועל הנגב . פרט לחמש בירות הפלשתים כמעט אין ידיעות על מקום יישוב אחר בפלשת , וערים חשובות כגון בית עגלים ( תל אל עגיול ) וירזה ( תל גימהי ) אינן נזכרות כלל . גם בשרון הישראל...
אל הספר