פרק רביעי תולדות המחקר

פרק רביעי תולדות המחקר את ניצני המחקר הגיאוגראפי ההיסטורי של ארץ ישראל כבר אפשר למצוא במקרא , שכן עוד בתקופת המלוכה הישראלית חשו בני ישראל , שהם שרויים בארץ עתיקה . אמת , התעודות הגיאוגראפיות המובהקות שבמקרא על פי רוב לא נתחברו לשם מחקר טופוגראפי , ומקורן בתפקיד שמילאו במסגרת ברית השבטים או הממלכה לקביעת גבולות השבטים , מניית ערי השבטים , ערי הלוויים וכרי . עם זאת יש גם תעודות בעלות אופי תיאורי גיאוגראפי בעיקר , ששובצו במסכת הסיפור ההיסטורי שבמקרא , כגון לוח העמים ( בר י ) או תחומי יהארץ הנשארת / שלא נכבשה על ידי בני ישראל ( יהר יג : א-ו ; שופ' ג : ג . ( אך גם מחוץ לתעודות _גיאוגראפיות אלה נתקל הסופר המקראי מדי פעם במושגים או בעצמים גיאוגראפיים קדומים שהיו טעונים הסבר : ( א ) זהותם של מקומות ועצמים עתיקים , ששמותיהם נזכרו במסורות קדומות , אך הם עצמם לא שרדו ; ( ב ) זהותן או פירושן של חורבות שעל פני השטח , שתולדותיהן כבר היו נחלת העבר . א . הדוגמה המאלפת ביותר מן הסוג הראשון היא הסיפור על מלחמתם של ארבעת מלכי הצפון נגד חמש ערי הכיכר בברי יד . זה אחד הקטעים ההיסטוריים הקדומים ביותר שנשתמ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי