אתה נורא אתה 4"4 נמן הבחינה הליטורגית השיר " אלהים אל מי אמשילך " ( להלן , עת ) הוא ' סילוק * , פיוט שמיוסד על תפילת ה * קדושה", שהמלאכים בשמים ובני ישראל על הארץ מקדשים בה את הבורא . באופיו השיר הוא המנון המהלל את אלהים ברוח ההמנונים המיסטיים של , יורדי מרכבה". בין דשאר מודגש בו שאלהים נשגב מבינת אנוש , שאין המחשבה תופסת אותו ואין הלשון מכילה אותו . ; גם משל או דימוי אינם מקרבים אותו להבנתנו , שכן אין דבר אשר ידמה לו ואין אל מי להמשילו . אף על פי כן גם אם הוא נעלם - הכל מעיד עליו ; גם אם אין יודעים את מקומו - הוא מצוי בכל מקום והכל מלא אותו ; ואם עין לא ראתה אותו - שהנשמות הטהורות " ראוהו ; גם אם הלשון לא תכלכלהו " - הכל מהללים ומשבחים אותו . וגם אם אין משלים ודמויים , תופסים * אותו אין לנו ברירה אלא להשתמש בהם . השיר מתאר את האל כמלך קדוש המושל בכל העולמות אשר ברא . המתח הפרדוקסלי בין הצורד לתאר את האל לבין הידיעה כי כל תיאור הוא חלקי ומטעה אופייני לפייטנות הספרדית מזמנו של אבן גבירול . לפעמים , כמו בשיר הנדון , הם מעצימים את רושם השגב , הרוממות והריחוק של אלהים שהכל נפעמים מהדר מלכו...
אל הספר