אמצא בלבי אוהבי - ש ושאשיר " ים סוף וסיני * ( נ' להלן ) יוצא החושק לחפש את אהובו . הוא שואל לדרד שבה " ארח * ידידו , כדי שיוכל להתנהל עד בית ' אדונו * הצח והאדום ולשכב בחיקו . כשאין עונה לשאלותיו הוא תוהה אם לא לשווא הוא מחפש את האהוב " בחוץ", במרחבי מקומות ובמסע רצוף בזמן , אם אין הוא מצוי " במעונו " שלו וחונה בקרבו . המסע הוא אלגוריה יחידה במינה לחיפוש האל . המקומות שבהם עובר הנודד אמורים היו להשיב לו על שאלותיו . בכולם חלה התגלות והתרחשו ניסים ואירועים מופלאים , אעדים * לאלוהים ולגבורתו - ים סוף , סיני , הר האלוהים , הסנה וארץ הבחירה . אולם בשיר הם דוממים . לא בהם ימצא האהוב , אלא בנפשו של האוהב . כאשר הוא מוצא את שאהבה נפשו בנפשו הוא זוכה באושר דמושלם , בגאולה . גם בשביו נמצא לו מרפא . שוב אין הוא מבקש דבר - גם לא " את המלוכה " ואת " נחלת ארץ צבי". רעיונות והלכי רוח דומים מצויים גם בפיוט " ישן בכנפי הנדוד " ( שיר מח ) . המשורר , בדמות האסיר ה"ישן בכנפי הנדוד", מושפל ונכה רוח , מתנסה בהפיכת - לב פתאומית ; כשרגשותיו ומחשבותיו מופנים אלצבי * הוא מגלה את אוהבו בליבו , בין בתריו - ורוח ...
אל הספר