ארץ כילדה היתה יונקת

ארץ כילדה היתה יונקת ארץ כילדה היתה יונקת / גשמי סתו אתמול - ועב מינקת ; או היתה כלה סלואה בסתו , / נפשה לעתות אהבה שוקקת : חשקה לעת דודים , עדי נגע זמן / קיץ ובו נרפא לבב חושקת . כלבוש ערוגת פז ורקמת שש , כבת / מתענגה בלבוש וסתפנקת , 5 כל - יום חליפות הרקמות תחליף / ולכל סביביה כסות חולקת . מיום ליום עיני צמחים תהפך : / עין דר לעין אדם ועין ברקת . תלבין ותוריק עת וגם עת תאדים - / תמשל צביה אוהבה נושקת . יפו פרחיה מאד , עד אחשב / כי כוכבי אל היתה עושקת , פךדס שלחיה שחרנוהו בבת / גפן לרשפי אהבה נושקת - סו קרה כקר שלג ביד תופשה , אבל / בינות קרביו היא כאש דולקת . ליצחק אבן אליתום . 1 - 17 . ה " פתיחה " . 2 . או : או שדמתה לכלה . שוקקת משתוקקת , 3 . נגע הגיע ( על פי עז ' ג , א ) . 4 . פז זהב ; ורקמת שש אריג מצמר יקר לבן ( על פי ית ' כז , ז ) ; דימוי רווח לפרחי הערוגה הצבעוניים . כבת היא / האדמה , כבת . 6 . עיני צבעי . דר פנינה , לבנה . אדם אבן יקר אדומה . ברקת צהובה . 7 . תמשל תדמה . צביה ליפהפייה , שמחווירה ומאדימה חליפות בנשקה לאוהבה . 8 . עושקת גוזלת , והופכתם לפרחיה . דימוי הפרחים לכו...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין