שבח וידידות ש 4 ן ~ חטיבה הגדולה ביותר בשירת החול של יהודה הלוי היא של שירי השבח והידידות ( כמאה וחמישים במספר ] . הם משקפים את קשריו החברתיים הענפים עם משוררים , מלומדים , מדקדקים , חכמי הלכה , סוחרים , פרנסים עשירים , ' שרימא , מדינאים ונגידים , בספרד ומחוצה לה . רובם כתובים בצורה הקלאסית של השיר - שווה - החרא , אך רק מיעוטם מעוצב בתבנית האופיינית ביותר לסוגה , תבנית הקצידה הארוכה . ביניהם מצויות כמה מקצידות - השבח המצוינות והיפות ביותר בשירת * תור הזהב " ( כמו , למשל , שיר כז * [ ISnS כמעט כולן שומרות על מבנה " זוגה של " פתיחה * עצמאית , " גוף השיר " שקובע את סוגתו וחוליית ביניים הקושרת בק השניים . הפתיחה , שנושאה אינו קשור בהכרח לנושא * גוף השיר", היא לפעמים עיקרה של הקצידה גם מבחינה כמותית וגם מבחינה אמנותית . יהודה הלוי בחר לפתיחותיו נושאים רבים ושונים : יפהפייה מנגנת בכינור ושרה בעצב על הפירוד מן האהוב , גן אביבי בגשם וערוגת פרחים צבעונית ( כבשיר יח ) ; הבכי על חרבות נווה האוהבים בנוסח השירה הערבית " המדברית " וסופת לילה ציורית בישימון ( כבשיר כז ) ; היין ושבחו ( שירי החול א , מ...
אל הספר