לי לאט אין

לאט לי אין לאט לי ! אין סמו ברזל לבבי / ולא אוכל נשא קצף אהובי ! האת רופא - ומכתי אנושה , / יכאב נצח - ואת לוחש כאבי . שתה יין וחלב משפתי / ותן תגמול לייני וחלבי . שלח ידך ושים לבי בכפך / ואל זרים ידיהם ישלחו בי . 1 . הפנייה ל " צבי " החשוק . לאט לי להג בי בזהירות ובעדינות . 2 . האת הן אתה , האהוב ( ה ) , כרופא ( ה ) למחלת האהבה ( כמו גם כגורם לה ) , הוא עניין רווח בשירת החשק העברית והערבית בימי הביניים . 3 . שתה וכו ' כשאנשקך ( השוו שה " ש ד , יא ) . 4 . זרים " צבאים " חשוקים זולתך .  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין