ושתה " הנהנתנית - ובסמו להזכיר לשומעיו בהתלהבות דתית שעליהם לדעת " כי מחר נמות". הוא גם יכול לחבר איגרת שנקראת פנים ואחור בשתי משמעויות נוגדות . המספר , או " המגיד " כפי שכונה אז , מספר את עלילות הגיבור כפי שהכירן בעצמו או כפי ששמען מפיו . יחסו אלו הוא יחס של חיבה , אהדה והתפעלות . בראשית המאה הי"ג תרגם יהודה אלחריזי לעברית בוירטואוזיות מעוררת פליאה את מקאמות אלחרירי , בשם * מחברות איתיאל * ( שהגיעו לידינו רק בחלקן ) . הוא גם חיבר אוסף מקאמות מקורי , " ספר תחכמוני * , על פי התבנית הקלאסית . בעברית מעטו מאוד היצירות בתבנית הקלאסית , אך רבו מאוד נגזריה המגוונים בשלל צורות וגוונים שסימן ההיכר המשותף לכולם היתה הפרוזה המחורזת . הסיפורת המחורזת , שבגלגול מאוחר נחשבה כולה - שלא בצדק במקרים רבים - חלק מספרות המקאמות , הרחיבה את השדה התימאטי של הספרות העברית בשלל נושאים חדשים בנוסף על אלה שרווחו בשירה בספרד המוסלמית . לעתים קרובות שמרה על מאפייניה של המקאמה הקלאסית בהלך רוחה ' העממי", בנטייתה לשעשע , במפגן מרהיב של רטוריקה מליצית , בזיקוקי די - נור לשוניים . היא רקמה עלילות דמיוניות מופלאות , ...
אל הספר