ורשה כמרכז תרבות יידיש

חיות , ( בשיריו העבריים של אורי צבי גרינברג שנכתבו עד לעלייתו של המשורר ארצה , בשירים ובמחזות של מתתיהו שוהם , המחזאי הסימבוליסטן העברי הגדול . ואולם ההתאוששות היתה קצרת ימים ומדומה . העידה על כך ההתרופפות המהירה של הצפירה , שכל הניסיונות לקיימו עלו בתוהו . עם גסיסתו של העיתון בשנות ה20– הקיץ הקץ על העיתונות היומית העברית בוורשה ובפולין כולה . גם הוצאות הספרים מיהרו להתרחק מבירת פולין בכיוונים שונים – ברלין הוויימארית , ניו יורק , תל–אביב . שקיעתה של התעשייה המו"לית והעיתונאית הבריחה את המשכילים והסופרים העבריים שניזונו ממנה . רובם הגיעו באמצע שנות ה20– לארץ–ישראל והתבססו בה . אין פירושו של דבר שהמרכז העברי הפולני בכללו ושמוקדו הוורשאי בפרט נאלמו ושותקו בבת אחת . הרזרבות התרבותיות הגדולות והעוצמות הפנימיות המתחדשות לא הניחו לדבר שיקרה . בשנות ה30– הופיע בפולין ובעיקר בבירתה חוג סופרים עבריים צעירים מבטיחים , שהבולט שבהם היה המשורר האקספרסיוניסט רב הכישרון דב בר פומרנץ . היו גם אהרן צייטלין , משורר מודרניסט דו–לשוני , שעיקר יצירתו ביידיש ; מלכיאל לוסטרניק הלודז'אי , בעל הסגנון העברי המו...  אל הספר