סופרים יהודים–ספרדים כותבי צרפתית: גלות ועקירה

סופרים יהודים–ספרדים כותבי צרפתית : גלות ועקירה אני דיין–רוזנמן מבחינתו של דור שלם של סופרים , שהחלו לפרסם בצרפת בשלהי שנות ה70– של המאה ה , 20– אקט הכתיבה יונק מעבר קרוב מאוד , שעקבותיו עדיין ניכרים , המגבש את תהליך הכתיבה סביב אקט הזיכרון – זיכרון הקשור קשר הדוק לגלות ולעקירתן מן השורש של קהילות שלמות , שבמשך מאות שנים חיו בצפון אפריקה , מצרים ועיראק . נקודת המוצא של רבות מן היצירות הללו היא הטראומה של היציאה לגלות , או אירוע משפחתי שיש בו כדי להעלות את זכר האובדן ולהחריפו . הסופרת פול דארמון , למשל , ביושבה למראשות אביה המאושפז מעלה את זכר נעוריה בקזבלנקה בספרה Baisse les Yeux Sarah ! ( השפילי את עיניך , שרה . (! ספרה של נינה מואטי , re ט Mon Enfant , ma M ( ילדי , אימי ) משלב את מות אמה עם העקירה מאדמת המולדת ועם סוף הילדות . לצד אימו הגוססת כותב הפילוסוף ז'אק דרידה דפים על ילדותו באלג'יריה בספרו . Circonfession " האבות המכוננים" בכתביו Le Livre des Questions ( ספר השאלות du Dialogue Le Livre , ( ( ספר הדו–שיח ) ו sert aux Livres– י Du D ( מהמדבר אל הספרים , ( מצטיירת יצירתו הענקית...  אל הספר