המלחמה בספרות העברית

המלחמה בספרות העברית סדרה אזרחי ייצוג המוות והשכול הקולקטיביים בתרבות העברית הישראלית נע בשני צירים מקבילים : מלחמה-שלום וחורבן-גאולה . הציר הראשון מושתת על מנגנון של ניכוס האלימות הקולקטיבית בידי התרבות הלאומית כצד האפל של הסדר החברתי ושל שדה הקרב כמקום ליישוב סכסוכים לאומיים . הציר השני , המנכס את האפוקליפסה כצד האחר של הגאולה , מושתת על קשר בין העם לסמכות–על דתית המכוונת ומכתיבה את גורלו . כשהם מתקיימים בדו–שיח המתמשך בין עם ישראל לסובבים אותו , מצד אחד , ובין עם ישראל לאלוהיו , מצד אחר , נהפכו הצירים האלה בסוף המאה ה20– לזירת עימות בין שיח היסטורי–פוליטי לבין שיח פואטי–מיתי . בדומה לתבניות יסוד אחרות המעידות על מבנה העומק המודע לעצמו של התרבות החדשה , נשענים שני הצירים האלה – מלחמה-שלום וחורבןגאולה – על מאבקים שהתחוללו בעבר היהודי הקדום , אשר מימושם בתרבות העכשווית הוא צפוי ומפתיע כאחד . " המלחמה" נקבעה כנושא בכתבי הקודש העבריים וגם באפוסים ובמחזות היווניים הקלאסיים . הבדל עקרוני אחד קיים בין הקורפוסים הספרותיים האלה והוא שבמחזה היווני נשמר הקשר הפרפורמטיבי בין הטקסט לבין הקהל , נש...  אל הספר