מלחמה ושואה בתרבות היהודית מובלע בתיאור היסטוריוגרפי–תיעודי בעולם של עשייה מלחמתית ועד למעמד טהור ומנותק מן המציאות בעולם שבו לא נותר אלא לקונן ולרקום דימויים ומטפורות " ) איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה . ( " האפוקליפסה הופכת את האסתטיקה לערך אבסולוטי . הכתרת השירה כשריד אחרון לעולם שנכחד היא המהלך הסופי במעבר ממלחמה לחורבן . מטוטלת זו בין מלחמה ( ושלום ) לחורבן ( וגאולה , ( המבליטה את תפקידן המכריע של הרטוריקה והפואטיקה , מסמנת עת , ת ואתרי משבר . מצדה כמקום , ונאום אלעזר בן–יאיר כטקסט ( יחד עם דמות מחברו יוספוס פלאוויוס , ( נהפכו לאתרים עתיקים–חדשים בטלטלה זו . כטקסט גנוז נשאר נאומו של אלעזר רדום כמו המקום עצמו . עם החייאת הטקסט וקיבועו בספרות העברית המתחדשת באמצעות הפואמה של יצחק למדן " מסדה" , ( 1923 ) ועם שחרורו של האתר מתרדמתו באמצעות החפירות הארכיאולוגיות של יגאל ידין בשנות ה , 60– היתה מצדה שוב למבצר צבאי מצד אחד ולסוף העולם מן הצד האחר . קריאה מחודשת וביקורתית של ה'נאום' ששם יוספוס בפיו של אלעזר מבליטה גם את המעבר מפרדיגמה אחת לאחרת וגם את הבקיעים בנפשו של יוספוס פלאוו...
אל הספר