התיאטרון המודרני ביידיש

הגבר הדחוי והמוחלש ( המזרחי , הרומני , המהגר , חסר הכושר הקרבי ) הוא לכבוש נערה שדמותה כדמות הנערות הבהירות של לוחמי תש"ח ולהוליד ילד שיהיה צבר , יפה בלורית ותואר ואמיץ לב . סימני בניין האומה , זו שגייסה את הסובייקטים הלאומיים למלחמתה , לא נעלמו עדיין מן התרבות העברית בישראל . עוצמת אחיזתם ניכרת גם במוצרי התרבות החדשים , בני שלושת העשורים האחרונים . הנרטיבים המייצגים את הישראליות מתכתבים באינטנסיביות עם מורשת הקרב של הציונות מראשיתה , הן בספרות והן בקולנוע , בדמות אנטומיה בלתי פוסקת של זהות הגבר הישראלי כמי שנולד "ומאכלת בלבו . " סיפורי החבורה ( בין לילה ובין שחר והתגנבות יחידים של קנז ; בלוז לחופש הגדול של רנן שור ; עם מאכל מלכים של יצחק לאור , ולאחרונה סרטיהם של פוקס ואוחובסקי יוסי וג'אגר וללכת על המים , ועוד ) משעתקים דינמיקה של טקסי התקבלות למסדר הגבריות באמצעות פרוצדורות צבאיות או סמיצבאיות . גברים מרושתים היטב מבחינה חברתית הם אלה שיש להם עבר צבאי או "ביטחוני" ( זה העיקרון הדומיננטי של הסוציאליזציה שלהם – כבאל תגידי לילה ובלדעת אשה של עמוס עוז , ( וגברים חלשים ומודרים הם אלה שלא ...  אל הספר