רומנטיקה ולאומיות

רומנטיקה ולאומיות באירופה בשליש הראשון של המאה ה , 19– מקובל לקשור תחילה עם הגותו של הפילוסוף הצרפתי ז ' אן–ז ' אק רוסו , ועם השפעות חוגי האמפיריציזם באנגליה ורעיונות קבוצת סערופרץ בגרמניה , שעם חבריה נמנו הרדר , יעקובי וכן גתה ושילר הצעירים , שביטאו ביצירותיהם את המרד נגד מורשת הנאורות , ובעיקר את התנגדותם להגמוניה של שיח התבונה ולגינונים הקוסמופוליטיים של חצרות האריסטוקרטיה . בחוגים האלה נוצרו גם התרשימים הראשוניים בדבר אופייה של הקהילה הלאומית . את הופעתה של הרומנטיקה נהוג , עם זאת , לזהות בעיקר עם השלכות המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליון באירופה . על דרך זו מתפרשים , לדוגמה , כתביהם של אדמונד ברק באנגליה ושל פיכטה ונובאליס בגרמניה כ " תגובות " רומנטיות שתרמו בדרכן לייסוד או להעשרת שיח הלאומיות . התרבויות הלאומיות באירופה , ובהן הלאומיות היהודית המודרנית ובמרכזה תנועת הציונות , עמדו אפוא בזיקה עמוקה אל מסורות רומנטיות . הרומנטיקה היא השדה שבו התחדשו והומצאו לשונות , סמלים ומיתוסים פוליטיים , שהם התשתית הסימבולית של מדינות הלאום . למרות דימויה כתנועה ריאקציונרית או שמרנית , הפונה אל העב...  אל הספר