ספרות / יות יהודית / ות מודרנית / ות – מבוא דן מירון השאלה אם בתקופה שלאחר דעיכתה וחתימתה של הספרות המקראית בסוף ימי הבית השני התקיימה – מעולם – ספרות יהודית רצופה , אחת , היא שאלה פתוחה . במידה רבה התשובה עליה תלויה בתשובה על השאלה הגדולה יותר , אם בכלל קיימת תרבות יהודית אחדותית–המשכית לאורך ההיסטוריה של עם ישראל , או שמא קיימות רק תרבויות של קיבוצי יהודים מסוימים במקומות ובזמנים שונים . ההיסטוריונים הגדולים של המאה ה19– וראשית המאה ה20– היו בטוחים בקיום המשכי של תרבות יהודית מתפתחת ומשתנה , אך גם מודרכת בידי עקרונות אינהרנטיים וקבועים הטבועים בה , ואלה הוגדרו בניסוחים שונים ובהדגשות שונות , לפי השקפת העולם של כל אחד מהם . אבל בזמננו גוברת והולכת הנטייה לפקפק בעצם קיומה של האחדות הזאת , וממילא גם בעצם קיומה של ספרות יהודית אחדותית ורצופה . ואם הנטייה הזאת מתבלטת בדיון בספרויות יהודיות עתיקות , על אחת כמה וכמה היא מתחזקת בנוגע למה שניתן לכנות הקומפלקס הספרותי היהודי בזמנים החדשים , כלומר : מאמצע המאה ה18– לערך .
אל הספר