אי שוויוןמרחב י וחברתי בישראל ההצהרות המתמידות על השוויון המוענק לתושבי מדינת ישראל והצורך לאפשר לכולם תנאים שווים למחיה , לקידום ולהתפתחות , הן נחלת חלקנו מאז הקמת המדינה . הצהרות אלה קיבלו מישנה תוקף בעת העליה הגדולה בראשית שנות ה 50 כאשר התעוררה בקרב המוסדות המיישבים דאגה רבה לגבי הפער הכלכלי והתברתי שנוצר בעקבותיה . ההכרזות על הצורך בשוויון חברתי נשאו גם אופי פוליטי משום שהממשלה שהיתה אז בשלטון ביססה את חיי אוכלוסיית המדינה על דמוקרטיה ועל סוציאליזם , כאשר המנהיגים שאבו אידיאות של שוויון ואחווה מן המגזר החקלאי , הקיבוצי והחלוצי שממנו באו ושעל ברכיו התחנכו . עם הקמת המדינה מצא רעיון השוויון החברתי את ביטויו במרחביה של מדינת ישראל בכל האמור לגבי פיזור אוכלוסיה על פני כל שטחי המדינה , ייסוד ערים חדשות בכל אזוריה , והקצאת מקומות תעסוקה בכל מקום שבו התגוררה אוכלוסיה . כן הוצגו אז אידיאלים בהפרחת שממות הנגב , ייהוד הגליל , התיישבות בהר ובספר , הגדלתה של ירושלים כבירת ישראל ועוד . הון עתק הושקע בניסיונות להגשמתו של השוויון החברתי והמרחבי במגמה להקים מדינה בעלת פיתוח מאוזן וללא פערים חברת...
אל הספר