" רחיצה זו תחילתה בידיים , ובעזרתן שופכים את המים על עצמם , ונותנים להם לנזול ממרפקיהם . אחר כך הם רוחצים את הפה , האף , העיניים , האוזניים , את הראש כולו , את הצואר , ובסוף גם את הרגליים , תוך כדי אמירת מילים מיוחדות . אם אין להם מים , כפי שקורה במדבריות ערב , אז חוקיהם מתירים להם להשתמש בחול תחתם . " הנוסעים ליאונהרט ראוולף ואחרים מדגישים את מקום הדת בחיי המוסלמים , מנהגי צום הרמדאן ועיד אל פיטר , וכן את מלבושיהם : "הם אוהבים דברי לבוש צבועים בצבעים יפים , אך אינם אוהבים לשלם בעבורם הרבה . " ועוד הם כותבים : "הם רגילים לשבת ברגליים משוכלות על הרצפה , כי בחדריהם אין שולחנות , כמאות וספסלים . במקום זאת הם בונים את חדריהם בשלושה מפלסים , שהגבוה ביניהם הוא מרוצף ונקי , ומכוסה בשטיחים ומחצלות צבעוניים , כל אחד לפי יכולתו . " על הרופאים כותבים הם : "רופאים יהודים חובשים לעתים במקום מצנפותיהם הצהובות כובעים בצבע ארגמן , ומספרם רב ממספר הרופאים הטורקים . הם גם , לרוב , זריזים ומנוסים יותר , כי ביכולתם לקרוא ספרי רפואה ביוונית ובערבית . " רוב עולי הרגל ביקרו בעיקר ביפו , רמלה וירושלים , ואילו...
אל הספר