מבנה העיר המודרנית וסגנון החיים בן זמננו מעורר ספק בדבר מידת הרלוונטיות של השכונה . הקצב המהיר של השינויים החברתיים , הטכנולוגיים והכלכליים משפיע על נופה של העיר המודרנית , ולאלה גם מתווספים הגדלת יכולת הניידות של האוכלוסיה על פני כל המרחב העירוני , שהביאו לירידת ערך השכונה בחיי הפרט . מיתוס השכונה הטבעית והוותיקה , זו שמקנה ביטחון , יציבות , עניין חברתי , זהות וקשר למקום , הולך ומתנפץ בדורות האחרונים . ככל שהעיר גדולה וצפופה יותר , כן הולכת וקטנה הסולידאריות החברתית שבה , ונחלשים הקשרים החברתיים , כפי שזה גם קורה בירושלים . לעומת השכונה המסורתית מתפתח כיום מושג הקהילה , בין אם בגבולות השכונה ההיסטורית ובין אם מעבר להם . ההתארגנות של אוכלוסיה במסגרת הקהילה היא בבחינת מנגנון הכרחי בעיר האנונימית , העויינת והמבודדת , כאשר לתושבים יש עניין לשמר אוטונומיה פנימית ושליטה באזור מגוריהם . כתוצאה מן התהליכים האורבאניים המודרניים הולכות שכונותיה הוותיקות של ירושלים ומתרוקנות מן החילונים ומן האוכלוסיה ההטרוגנית שהיתה בהן , והן נעשות יותר דתיות משום שאוכלוסיה דתית אינה נוטה לצאת אל פרוורים עירוניי...
אל הספר