בשלהי 1938 נסתם הגולל על פתרון בעיית ארץ ישראל בדרך של חלוקה , וממשלת בריטניה החלה לסגת ממדיניות החלוקה בשל התנגדותם הנחרצת של הערבים ושל העולם הערבי , וגם משום שבתחומי המדינה היהודית נכללה אוכלוסיה ערבית גדולה מדי . מסקנות הוועדה היו , שהמנדט איבד הרבה מערכו , ושהסכסוך היהודי ערבי בארץ ישראל עמוק וחריף ביותר , הוא לא יבוא לקיצו , ולא ייפתר במסגרת הפוליטית הקיימת , אלא בדרכי שלום . תוכנית החלוקה של הסוכנות היהודית היוותה נקודת מפנה קונספטואלית , לדעת פרופ' יוסי כץ , בסוגיית חלוקת הארץ , והיא הטביעה את חותמה על העתיד , בציוני הדרך הבאים : החלוקה נחשבה לדרך ריאלית ביותר להשגת מדינה יהודית בארץ ישראל וליישוב הסכסוך היהודי ערבי ; הבהלת הסוכנות סברה ב , 1946 שיש להשיג חלוקה טובה יותר , עם הנגב כולו ועם ירושלים , אך ללא צורך בהרי יהודה ושומרון ; תביעתו של בן גוריון לקבל את מערב ירושלים היתה סבירה משום שהעיר היתה ממילא מחולקת מבחינה גיאוגרפית בין יהודים לערבים ; הוא אף הסכים אחר כך גם לבינאום העיר משום רצונו העז להקים מדינה יהודית , אף במחיר ויתור על ירושלים המזרחית ; ניתוח האסטרטגיה של ישר...
אל הספר