מטעמי צניעות , כדי למנוע לזות שפתיים בחברה המקפידה על הפרדת מינים ועל טהרה מינית . על ליקוט עצמות נאמר ש"אין עולין עליהן בחבר עיר" ( שמחות יב ד , ( כי המיתה הייתה לפני זמן ניכר והצער כבר אינו רב כמו בראשונה , ולכן אץ צורך בקבלת משלחת מנחמת של חבר העיר . לסיום העניין כדאי להזכיר עוד מקור אחד ( תוספתא , מגילה ד טו ושמחות יב ה : ( "כך היו חבורות שבירושלים נוהגות ... אלו לשבוע הבן ואלו ללקוט עצמות , אלו לבית המשתה ואלו לבית האבל " . " ... חבורות '' אלו אינן זהות עם חבר עיר ולא עם חבורות מסוגן של חבורות אוכלי חולין בטהרה , כי הרי לעניין ליקוט עצמות ראינו למעלה שאין חבר עיר עולה , בעוד שממקור זה משמע שיש חבורות ההולכות ללקוט עצמות . אלא לפנינו ודאי מנהג יפה של חבורות בירושלים , שראו לעצמן מצווה לעלות ולנחם אבלים . ד . סיכום בפרק זה עסקנו בטקסי הקישור ( או טקסי ההתכנסות ) של האבלים , שנהגו בחברה היהודית בתקופה התלמודית . אלו הם טקסים המקשרים את האבל מחדש לסביבתו החברתית , בד בבד עם פעולתם של טקסי הבידוד . טקסי הקישור מחייבים את האבל להמשיך בפעילות חברתית , שאמנם אינה פעילות שיגרתית יומיומית ,...
אל הספר