נחזור למנהגי האבל היהודיים בתקופה התלמודית . אנו נמצא כי מנגנוני הקישור , דהיינו חובות הקהילה כלפי השכולים , מתמצים בשני מישורים : הספד וניחום אבלים . בהספד משמשת דמות הנפטר כמושא עיקרי לפעילות חברתית , ובניחום אבלים נמצאים השכולים במרכז הפעילות החברתית . . 1 עינוי על העינוי נוכל לעמוד מברייתא בשמחות ( ג ו : ( רבי יהודה אומר : בירושלים היו אומרים : עשה [ מעשים טובים בחייך כדי שישמיעום ] לפני מיטתך , וביהודה היו אומרים : עשה [ מעשים טובים בחייך כדי שישמיעום ] אחרי מיטתך . אלא שבירושלים לא היו אומרים לפני מיטתו
אל הספר