מפני שגם "הישן על גבי ספסל , או על גבי כסא , או אפילו על גבי הקרקע , חייב בכפיית המיטה '' ( ירושלמי , מועד קטן ג ה , פג ע"א . ( כפי שראינו , מותר להניח מצעים על גבי המיטה הכפויה ולישון עליהם . משמע שכפיית המיטה אינה אלא סמל אבל בבית . לכן יש לכפות כל מיטה הראויה לשינה בבית , ואפילו אינו ישן עליה . אם הדברים אמורים בחברה בעלת מיבנה של משפחה רחבה , כאשר "מתאבל עליו מתאבל עמו , " וכל משק הבית מתאבל , אזי ברור שכופים את כל המיטות ולא רק את המיטות של שבעת הקרובים . האבל חייב לכפות גם את כל המיטות שיש לו בדירות שונות , אם הוא משתמש בדירות הללו , אבל בדירות שאינן בשימוש , פטור מלכפות . * כפיית המיטה אומרת שאת תחושת ההתפוררות של האבל יש לבטא גם באי הסדר שבכלי הבית . מנהג זה היה רווח גם pxn w' VK וגם בבבל , ונראה שהקפידו בו . למשל " , מי שמת חמו או חמותו ... כופה מיטתו ונוהג עימה אבלות" ( בבלי , כתובות ד ע"ב . ( מתוך כל דיני אבלות של "מתאבל עמו , " הודגש בעיקר עניין כפיית המיטה , אבל מנהג זה התבטל במשך הזמן ושוב לא נהגו בו . בתקופה מאוחרת יותר מנמקים בעלי התוספות את ביטול המנהגים כך : " ומה ...
אל הספר