כ '' שהגוף בטל" ( בבלי , שבת קנב ע"ב ) ניתן ללקט עצמות , וזו הוכחה מוחשית ש"נעוחו אבותיו מן התן . " רציונליזציה וצידוק נוספים לליקוט העצמות , אשר היה פתרון טכני כלכלי , קיבלו צידוק דתי בנימוק של מנוחת הנפטר שנה לאחר מותו , וכהוכחה הגלדה לקרוביו שעצמותיו קיימות ונפטר בשלום מדינה של גיהנום . מהמקורות התלמודיים אנו גם למדים על הטיפול בעצמות לקראת הקבורה השנייה , והם עשרים להאיר עוד כמה מהמימצאים הארכיאולוגיים . לדעת רבי עקיבא " , מרביצין עליהן [ על העצמות ] יין ושמן ; " לדעת רבי שמעון בן ננס , " שמן ולא יין מפני שהיין נודף ; " ולדעת חכמים " , לא שמן ולא יין מפני שמרבין עליהן את הדירה , אבל נותגין עליהן ספירין יבשיך ( שמחות יב ט . ( רבי עקיבא ורבי שמעון בן ננס , חכמים בני אותו דור , מייצגים כנראה נוהגים שונים שנהגו בימיהם . אי אפשר להסיק ממקור זה אם מדובר בטיפול חד פעמי שניתן לעצמות לפני הקבורה השנייה , או שמא בטיפול עונתי חתר . לאור העובדה שחכמים לא עודדו שהייה בבתי קברות , סביר יותר להניח כי היה זה טיפול חד פעמי , שניתן לעצמות לאחר שנעטפו באפיקרסין . אפשר איפוא שחלק מהכרים ומהקערות שנמצא...
אל הספר