ד . סיכום נקו דת המוצא של דיוננו היא בסוציולוגיה הפנומנולוגית , המבקשת להבץ את ההתנהגות לא לפי ההתרחשות ה '' אובייקטיווית , " אלא לפי תפיסת המציאות ( או הבניית המציאות ) של אנשי החברה עצמה . לפי גישה זו , קיים קשר בין טיב המיבנה החברתי והארגון החברתי שבתוכם חי היחיד , לבץ התשובות הניתנות לשאלת היחס גוף נפש . שאלה הקשורה , בין היתר , בשאלת אחריותו האישית של Vy vrr , 7 מעשיו ובשאלת השכר והעונש . ראינו שלפי דוגלס הוויכוח גוף נפש משקף באופן סמלי את תפיסת אנשי החברה את המציאות . חברה שיש לה מערכת מיונים '' אובייקטיווית , '' חד משמעית , משותפת לכול ואמצעי פיקוח על היחידים , שתפיסת הזהות של היחיד שלהם אינה אינדיווידואלית , אלא של היות חלק מחברה בעלת אחריות קולקטיווית , בחברה כזו גבולות השכר והעונש ברורים , וכל יחיד אחראי באופן אישי על מעשיו . קלקול שלו הוא קלקול לחברה . הקוסמולוגיה של חברה כזו נוטה להיות מוניסטית , ורואה בגוף ביטוי לרוח . ההשתקפות הסמלית לכך היא קדושת הגוף , כי כבוד לגוף פירושו כבוד לחברה . כשמערכת המיון המשותפת מאבדת מתוקפה ומן ''האובייקטיוויות" שלה , מתוך כך שקבוצות שונות ...
אל הספר