פרק שלישי : ממוניזם לדואליזם - היחס גוף נפש בתפיסת חכמים ההתייחסות אל המוות וההתנהגות הקשורה למצב המשבר הכרוך במוות מושפעים מתפיסת המציאות ומתפיסת מהות האדם עצמו . את המוות צריך להסביר , וההסבר מותנה בדרך שבה אנשי החברה תופסים את המציאות שבתוכה הם חיים . לפי השוני בתפיסת המציאות , ישתנו ההסברים הקשורים בהתייחסות למוות ולהתנהגות במצבי אבל . אחת השאלות הבסיסיות הנשאלות בכל חברה היא "מהו האדם " ? האם הוא יחידה פסיכו פיזית אחת , גוף ונפש שאינה ניתנת להפרדה , שמרכיביה נוצרים כאחד וכלים כאחד , ובמלים אחרות : האם תפיסת היחס גוף נפש היא תפיסה מוניסטית ; או שמא הנפש היא אלמנט נפרד מהגוף , טהור ונצחי , הקיים לפני יצירת הגוף ומתקיים לאחר מותו , הווה אומר : תפיסה דואלית ? אפשר לשער שחברות המשיבות באופן שונה לשאלה זו , מתייחסות באופן שונה למוות ולתהליך האבל . בדורות התנאים הראשונים אנו מוצאים אצל חכמים השקפת עולם מוניסטית ביחסי גוף נפש . האדם נתפס , כהגדרתו של אורבך ' , כאורגניזם פסיכו פיזי אחד . תפיסה זו מהווה המשך לתפיסה המוניסטית המצויה במקרא ולתפיסת הספרים החיצוניים הראשונים . מיפנה לכיוון דואל...
אל הספר