בבד עם היווצרות הדומיננטיות של המשפט בחיים המודרניים , נעשה הדיון ביחסי הגומלין בין משפט לפוליטיקה תחום מחקר מרכזי במדעי החברה . גם בישראל בשנים האחרונות אנו עדים לשני תהליכים מקבילים 1 התחזקות השפעתו של בית המשפט העליון על המציאות החברתית והפוליטית , והתרחבות הדיון הציבורי והאקדמי בסוגיית יחסי הגומלין בין משפט לפוליטיקה . פרק זה דן בנושאים שהוצגו לעיל בשלושה שלבים . בחלק הראשון נסקור גישות נורמטיביות עיקריות הקושרות בין המחשבה המדינית למחשבה המשפטית . זהו בסיס הכרחי להבנת הטיעונים שמוצגים בדיון העכשווי . בחלק השני נסקור סקירה ביקורתית אסכולות וגישות עיקריות לניתוח יחסי הגומלין בין משפט לפוליטיקה כפי שהתפתחו מתקופת ההשכלה ואילך . חלק עיקרי בדיון זה תופס ניתוח התנהגותם של שופטים . החלק השלישי יוקדש לדיון ביקורתי בטיעונים הנוגעים ליחסי הגומלין בין משפט לפוליטיקה בישראל . נטען שהן הגישה הפורמליסטית משפטית והן הגישה הסוציולוגית יוצרות הטיות מסוימות בניתוח ולא מאפשרות להגיע להבנה מעמיקה של המציאות הפוליטית חברתית משפטית בישראל . דיון זה יהיה בסיס להצגה של האלטרנטיבה המתודולוגית המוצעת בספר ...
אל הספר