. 4 החכמה ומורשת ישראל בסעיף הקודם נמצא שהזיקה של החכמה למוסר אחוזה בחיי המשפחה , העיר והמלוכה . אבל בעצם אפשר להציג את השאלה , ומה עם ציוויי התורה ? הרי ממנה באים חיובים מוסריים ! והנה באמת מפליא הדבר שאין בספרות החכמה - משלי , איוב וקוהלת - שום התייחסות לתורה ולמצוותיה . אדרבה , בספר משלי מופיע רבות המושג 'תורה , ' אבל הוא מיוחד כולו להוראת ההורים לבנם או להוראת החכם לתלמידו . הראשונה מודגמת במש ' א' : 8 "שמע בני מוסר אביך , ואל תטוש תורת אמך ;" והשנייה - במש' ז' : 2 "שמור מצוותי וחיה , ותורתי כאישון עיניך . " רק בכתוב אחד בכל ספר משלי עולה החשד שמדובר בתורה במשמעות המוכרת מחוץ לספרות החכמה : "באין חזון יפרע עם , ושומר תורה אשרהו " ( כ " ט . ( 18 התקבולת חזון / תורה מעלה על הדעת כתובים כגון יחז' 26 ' r "ובקשו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן " או גם איכה ב ' : 9 "מלכה ושריה בגוים , אין תורה , גם נביאיה לא מצאו חזון מה . '" על פי הצמידות השגורה של כהן ונביא בספרות המקרא , מסתבר שגם במש ' כ " ט 18 מדובר בתורתו = הוראתו של הכהן , אבל אין זו 10 כי יש בספר ישעיה מרישומיה של ספרות המשלים כבר העי...
אל הספר