3. חכמה אלוהית וחכמת אדם: הפולמוס

. 3 חכמה אלוהית וחכמת אדם : הפולמוס רובו של ספר משלי הוא , כפי שראינו , חכמת אנשים . הוא סומך על הניסיון ועל ההתבוננות , ומבטא לרוב עמדה תועלתנית . כן הדבר גם לגבי רוב יצירות החכמה שבמקרא . כיוון שהניסיון נצבר עם השנים , הרי החכמה היא עניין של גיל ; מגיעים אליה בזקנה . איוב ציטט את דעת רעיו שטענו ( איוב י"ב : ( 12 'בישישים חכמה וארך ימים תבונה . ' ואכן בלדד השוחי אמר ( ח' : ( 10-8 כי שאל נא לדור רישון וכונן לחקר אבותם . כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ . הלא הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים . והמתפלל בתלונת הציבור בתה' צ' ביקש ( בפס' : ( 12 'למנות ימינו כן הודע ונביא לבב חכמה . ' כלומר : תן לנו לחיות כך , שבעים ושמונים שנה ( פס' , ( 10 ואז נאסוף לנו חכמה ( ולא נחטא . ( אריכות ימים היא המביאה לחכמה . על כן מתפקד המונח ' זקן' כנרדף של 'חכם ; ' השוו יחד ז' ' ) 26 ועצה מזקנים ( ' עם יר' י"ח ' ) 18 ועצה מחכם . ( ' וכן נמצא שברבדים העתיקים של היצירה המשפטית הישראלית , השיפוט הופקד בידי 'זקנים' ( דב' י"ט : 12 כ"א ; 6 , 4-2 כ"ב 18-15 ועוד ;( הרי להם שיקול הדעת ! אם כן , יש כאן שתי ה...  אל הספר
כרמל