פרק ב: החכמים ותולדות ספרות המשלים

פרק ב : החכמים ותולדות ספרותהמשלים ואיש חכם יכפרנה' ( ט"ז , ( 14 היינו : החצרן החכם יודע להרגיע את כעסו של המלך , המשול למלאכי האל מות . מסתבר אפוא , שאסופות המשלים היו חלק מחומר הלימוד שנצטבר בבתי הספר לסופרים , שנתקיימו לפי ההשערה ליד חצרות המלכים 1 והתלמידים שיננו והעתיקו את האסופות הללו . כנגד חכמי החצר , הזכרנו לעיל את חכמי הערים שבגבולין . יש אנשים המצטיינים בפקחותם ובשנינותם במסגרת המשפחה , העיר והשבט . אליהם פונים לבקש עצה , ולפניהם באים לבוררות ולמשפט . דמות של זקן חכם ונכבד כזה מצייר איוב בנאומו האוטוביוגראפי ( איוב כ"ט ;( גם בועז בפרשת גאולתה של רות ( רות ג' -8ד' ( 12 מגלם אישיות מפוקחת וסמכותית כעין זו . סדרי המשפט הישנים , על ידי הזקנים שבשער , נשענים אפוא על אישים כאלה . חכמתם היא פרי ניסיון החיים , ניסיונו של האיכר בשדהו , ניסיונם של אב ואם במשפחתם , ניסיונם של זקנים בשער עירם . והניסיון הרבגוני הזה מוצא את ביטויו בפתגמים עממיים , המתנחלים בפי העם מדור לדור . כך אומר האיכר : 'שומר רוח לא יזרע ורואה בעבים לא יקצור' ( קה' י"א . ( 4 וניסיון החיים של ההורים מלמד : 'איש אוהב ...  אל הספר
כרמל