. 1 חכם וחכמה במקרא ; הרטוריקה במושג 'חכם' בלשון המקרא ניתן לדייק על ידי עימותו עם המושג 'חכם' בלשון חז"ל . על זה האחרון מעיד כבר הקיצור חז"ל - חכמינו זכרונם לברכה . בתקופת בית שני ה'חכמים' הם מורי הפרושים ומנהיגיהם , ואחר כך - התנאים . כך למשל במשנה , אבות א , ' יא : 'אבטליון אומר : חכמים , הזהרו בדבריכם , שמא תחובו חובת גלות , ותגלו למקום מים רעים , וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו , ונמצא שם שמים מתחלל . ' וכן מה שמובא לפני כן בשם יוסי בן יועזר איש צרידה ( אבות א , ' ד '-. ( יהי ביתך בית ועד לחכמים , והווי מתאבק בעפר רגליהם , והווי שותה בצמא את דבריהם . ' אין ספק אפוא , ש'חכם' הוא האיש המלומד בתורה , ראש של בית המדרש שיש לו תלמידים ( בדברי אבטליון , ( והחכמים הם חבורה של מלומדים המתכנסים לדון בהלכות ( בדברי יוסי בן יועזר . ( בהוראה אחרונה זו מוצאים לא פעם במשנה את הנוסחה 'וחכמים אומרים , ' כנגד דעת יחיד , אך גם בפיתוחה של דעת יחיד . כך באבות א , ' ה מוציאים מסקנה מדברי יוסי בן יוחנן איש ירושלים : 'מכאן אמרו חכמים ו כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האישה , גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה ו...
אל הספר