. 3 זיהוי יחידות והיקפן מושכל ראשון בכל הבנה של הכתובים הוא זיהויה של היחידה הנדונה וקביעה מדויקת של היקפה , היינו היכן היא מתחילה והיכן היא נגמרת . בלעדי זאת מסתכן הפרשן בעירוב מין כשאינו מינו , מה שיביא אותו לאי הבנה כוללת . ומכשלה מובהקת בתחום זה מהווה חלוקת התנ"ך לפרקים , שנעשתה על גבי התרגום הלאטיני בידי הבישוף האנגלי סטפן לנגטון בתחילת המאה השלוש עשרה . בהרבה מאוד ספרי נבואה קוטעים הפרקים את הרצף של עניין אחד ( כגון הרצף של נבואות הגויים וישראל בעמוס א - ' ב ( ' או מצרפים יחדיו עניינים שונים מעיקרם ( כגון יש' ט , ' שבו נתונות שתי נבואות נפרדות לחלוטין - על בן דוד בפס' , 6-1 ועל מלכות עשרת השבטים בפס' . ( 20-7 לחלוקה לפרקים אין אפוא ערך להבנת התנ"ך ; היא מקובלת רק לצורך ציטוט מוסכם על הכול . במידת מה אפשר להישען על נוסחאות של כותרות , פתיחות וסיומים , כגון : 'ויהי דבר ה' אל ' , ' ... שמעו דבר ה ' , " כה אמר ה ' , " נאום ה . " כך למשל יר' ב' : 3-1 ויהי דבר ה' אלי לאמי : הלוך וקראת באזני ירושלים לאמי : כה אמרה : ' זכרתי לך חסד נעוריך , אהבת כלולותיך , לכתך אחרי במדבר , בארץ לא ורועה...
אל הספר