י ' 12 או אחריהם . ובאמת נראה , שהסיפור האוטוביוגראפי של נחמיה נפסק בז' , 5 כאשר נחמיה מחפש שיטה לאכלס את העיר , ומתחדש בי " א , 2-1 כאשר מפילים גורלות " , להביא אחד מן העשרה לשבת בירושלים . " כללו של דבר , ספר עזרא נחמיה בכללו אינו נאמן כחיבור היסטורי . למחבר המאוחר לא היו מסורות של ממש על התקופה המתוארת . היו לו קצת מקורות : מסמכים רשמיים של הפחווה כתובים ארמית , זכרונות נחמיה , פרטי כול של כריתת האמנה , וידיעות מן הנביאים חגי וזכריה . בעזרת המקורות הללו הוא בנה את סיפורו , תוך האדרת חלקם של זרובבל וישוע , משקמים של הסדר הישן , ושל עזרא , כוהן וסופר גם יחד . בתיאוריו אלה הוא כתב בוודאי בחופשיות יתרה . כמו כן נהג בחופשיות לגבי מיקומם של המקורות , הן לגבי השטנה על בניין חומות ירושלים , הן לגבי עליית עזרא , הן , לפי השערתנו , לגבי כריתת האמנה . התוצאה הלא נמנעת מכתיבה הזו היתה המושג המעורפל שהיה לדורות הבאים על התקופה הפרסית ואורכה . במדרש סדר עולם רבה , פרק ל / שנו : ואין אתה מוצא לפרס מלכים אלא שניים , כורש ודריוש , ולמדי שניים דריוש ואחשורוש . אלא הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחשסתא , לפ...
אל הספר