שרידי החקלאות הקדומה בנווה קדש ברנע יוסף פורת מבוא מן ההיבטים הגיאוגראפי , הגיאולוגי , האקלימי וזה של החי והצומח , אזור קדש ברנע הוא חלק מהר הנגב . קו הגבול המדיני דהיום הוא מלאכותי ומפריד בין יחידות נוף זהות . במשך רוב התקופות היו אזור קדש ברנע והר הנגב נתונים לאותם תנאים מדיניים , כלכליים ואתניים . עין קדש ברנע ( עין אל קדיראת ) הוא המעיין הגדול ביותר ברחבי הר הנגב , משני עברי הגבול . המעיין , למעשה קבוצת נביעות , הוא מעיין שכבה הבוקע במקום בו נחשף בסיס האקוויפר של נחל קדש ברנע ( ואדי אל קדיראת — נ"צ 06915 00705 רשת ישראל ) ( איור . ( 1 מקור המים הוא מי גשמים , המחלחלים לתוך שכבות האיאוקן באזור נרחב המשתרע עד מעבר לרמת מטרד בצפון מזרח . המים נעצרים על ידי שכבת חרסית מגיל המעבר שבין _איאוקן תחתון לתיכון , וזורמים בתת הקרקע עד להופעתם בעין קדש ברנע . סך כל שפיעת הנכיעות האלה הוא 70-50 מ"ק לשעה , בהתאם
אל הספר