מכל האמור עולה שתיקון מספר 3 לחוק השמות מתנגש חזיתית במוסכמה חברתית רווחת ( הפטרוכימיה ) הכרוכה ללא הפרד במנטליות של הדרת כבוד פטריארכלית מסורתית . ואולם אני מבקשת להוסיף על האמור , ולהציג את המוסכמה החברתית הפטרונימית בישראל בהקשר רחב יותר . שכן במדינת ישראל , המנהג הפטרונימי , ביחד עם המבנה המשפחתי הפטריארכלי המסורתי שמנהג זה משקף ומקיים והדרת הכבוד הגברית הפטריארכלית המקופלת בין כנפיו , נתפסים ככרוכים ללא הפרד בבלעדיותו של הדין היהודי הדתי בדיני המשפחה של יהודים בישראל ; בלעדיות זו נתפסת כתנאי הכרחי ומרכזי למניעת "פילוג בעם" ( היהודי , ( ולכן להישרדותה של האומה ( היהודית " . ( אחדות העם" ( היהודי ) נתפסת בתור מטרה עליונה ומרכזית כל כך , שזכויות נשים , מעמדן וכבוד האדם שלהן שוליים וזניחים לעומתה . המוסכמה הרווחת היא , אם כן , שזכויות נשים נסוגות מפני "אחדות העם" ( היהודי ) ולכן גם מפני דיני המשפחה של ההלכה היהודית , המבנה המשפחתי הפטריארכלי שהם מכוננים , הפטרונימיה שנכרכה במבנה משפחתי זה והדרת כבודו של הגבר העברי כפטריארך העומד בראשו של מבנה משפחתי זה . ' להלן אציג את שורשיה ההיסטורי...
אל הספר