חלק שני: זיהוי מוסכמה חברתית־תרבותית רלוונטית

חלק שני : זיהוי מוסכמה חברתית תרבותית רלוונטית אהבתה אותו ובזיכרון לחייהם המשותפים . הודעתה נדחתה על ידי משרד הפנים ( מטעמי הטעית הציבור , ( ועל כך עתרה זמולון לבג"צ . עבור שופטי הרוב של בג"צ שדנו בעתירתה , זמולון הייתה אישה נטולת הדרת כבוד שחיה בחטא ; היא ביקשה לעצמה את שמו של הגבר שעמו חיה כדי לעטות על עצמה הדרת כבוד ומהוגנות של אישה נשואה , שהיא לא הייתה זכאית להן . עבור שופטי הרוב , ובמיוחד השופטים קיסטר ולנדוי , הזכות לשאת את שם משפחתו של הגבר שעמו אישה חיה היא הביטוי החברתי המובהק להדרת הכבוד השמורה לנשים נשואות ולהן בלבד ( קיסטר פותח את דבריו בקביעה כי הכינוי ההולם נשים כמו זמולון אינו "ידועה בציבור" אלא "קונקובינה או פילגש , " בג"צ זמולון . ( 660 , ניסיונה של זמולון להתהדר בהדרת כבוד של אישה נשואה הובנה בידיהם בניסיונה של אישה מופקרת מינית לכסות על בושתה ולהסווחה במצג שווא של הדרת כבוד שהיא אינה זכאית לה . כפי שסיכם לנדוי : בחיי המנוח הובטח מעמדה של העותרת כאישתו בעיני הבריות על ידי עצם היותה במחיצתו והופעתה בחברה ביחד עמו . עכשיו , משנפטר המנוח , היא זקוקה לאישור מעמדה ( המטע...  אל הספר
כרמל