ביטאה היטב את רוח החלטתו של בית המשפט העליון , שהביאה כאמור באופן שיטתי רק את צדו האחד של המטבע , ולא ניסתה להבין , להציג או להתמודד עם טענות העותרים . הגישה המנצחת נכנסה כבלעדית אל השיח המשפטי בישראל , אל התודעה הקולקטיבית ואל ההיסטוריה הציבורית שלנו . הגישה האחרת הושתקה : תחילה על ידי שופטי בית המשפט העליון ובהמשך על ידי ענפי הממסד האחרים , ובראשם התקשורת והאקדמיה . ההתעלמות הגורפת מעמדה זו בשיח הציבורי , המעוצב בעיקר בידי התאגידים השולטים באמצעי התקשורת , מציבה סימני שאלה רציניים לגבי מחויבותם של גופים אלה לחופש הביטוי ול"שוק הרעיונות" שאת ניצחונם לכאורה חגגו . היא מציגה במלוא חריפותה את השאלה מהן המוסכמות החברתיות שהנחו את בית המשפט העליון ( ואת התקשורת והאקדמיה , ( ואשר אחיזתן כה חזקה עד שגברה על המחויבות השיפוטית לחוק ולמחוקק והכריעה את הכף כנגד מילות החוק , רוחו וכוונתו המוצהרת של המחוקק . הצגת המוסכמה החברתית הרלוונטית החלטותיהם של המועצה ובית המשפט העליון מבטאות , שתיהן , תחושת מחויבות עמוקה להשקפת העולם הליברלית הקיצונית , לרבות ערכי השוק החופשי , הקפיטליזם , הצרכנות והגלובלי...
אל הספר