במסגרת השקפת עולם זו , הצגת אדם כאובייקט מיני , כלומר "הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני , " משמעה הצגה "מחפצנת" של אדם או של איבר מאיבריו , תוך יצירת זיהוי שיטתי של "חפציך זה עם עוררות מינית . ביתר פשטות , משמעה הצגת אישה או איבר מין נשי באורח "מחפצן" המוצג כ"סקסי ! " עיבוד של אפליה מגדרית לכדי דימוי חזותי שהוא בה בעת "מחפצן" ומעורר מינית . זו משמעותו המדויקת של הביטוי שבו בחר המחוקק הישראלי ואשר אותו קבע בחוק הנדון . הפרוטוקולים המפורטים מישיבותיה של ועדת החינוך של הכנסת ומן הדיונים הממושכים במליאה , אינם מותירים מקום לספק כי זו גם המשמעות שביקשו המחוקקים לשוות להוראת החוק הנדונה , כלומר , זו כוונת המחוקק כפי שהביע אותה כמיטב יכולתו . ברמה המילולית " , כחפץ זמין לשימוש מיני" משמעו כחפץ ש"חפציותר" מוצגת כ"מינית" לשימושו של הצופה . הניסוח העברי אמנם מסורבל וממעט בהבהרות אך משמעותו משתקפת ממנו . בחינת לשון החוק ועולם המושגים ממנו היא שואבת מלמדת כי החוק הישראלי בחר לאמץ בהקשר הנדון השקפת עולם פמיניסטית , ולאסור על הקרנת שידורי כבלים ולוויין אשר מחפצנים אנשים בכלל ונשים בפרט...
אל הספר