. 7 ההבחנה בין סוגי נשים במקורה , עברת האינוס של המשפט המקובל הבחינה בגלוי ובמפורש בין שלוש קטגוריות של מתלוננות : אשת הנאשם , אישה שהיא "זונה " , " מופקרת , " ושאר הנשים . רק אישה שאינה אישתו של הנאשם ואינה "מופקרת" יכלה להתלונן נגדו כי ביצע בה אינוס . על פי ההיגיון הפטריארכלי ומנטליות הדרת הכבוד הגברית המסורתית , אישה לא יכלה להתלונן כי "בעלה" ביצע בה אינוס , מכיוון שכל מגע מיני שהוא מצא לנכון לקיים עמה היה מותר וחוקי . שום מגע מיני שביצע בה לא פגע בהדרת כבודו או בזכות ה"בעלות , " הקניין שלו , ולא הפר את הסדר החברתי . הניסוח המשפטי של גישה זו היה כי האישה הנשואה היא חלק מאישיותו המשפטית של "בעלה , " והיא אינה יכולה להתלונן נגדו בגין אינוס שכן אישיות משפטית אינה יכולה להאשים את עצמה באינוס . אישה מופקרת הוגדרה כמי שלעולם אינה יכולה להתלונן על אינוס כנגד איש שכן אישה המוכרת עצמה לכל דורש היא , בהגדרה , נטולת הדרת כבוד , ושום חדירה לגופה אינה יכולה לפגוע לא בהדרת כבודה ולא בהדרת כבודו של גבר כלשהו שאליו היא קשורה . בעשורים האחרונים של המאה ה 20 בוטלו ההבחנות הפורמליות של עברת האינוס בי...
אל הספר