חלק רביעי : הצעת תחליף למציאות המשפטית הנוהגת לאור העולה מן הדיון בפרק זה , מן ההכרח להמיר את ההסדר המשפטי הישראלי החל על סוגיית הרצח בהסדר חדש . לאור עקרונות היסוד של המשפט הישראלי , נקודת המוצא של ההסדר המשפטי האלטרנטיבי חייבת להיות , כפי שניסח זאת השופט אליקים רובנישטיין בפסק הדין בעניינו של טאהא נג'אר , כבודו הסגולי של האדם , לרבות כבודה הסגולי של האישה ( שהיא הקרבן הטיפוסי במקרי המתה רבים המתרחשים במסגרת "טיהורה" של הדרת כבוד גברית מסורתית . ( משמעות הדבר היא כי ההסדר החדש אינו יכול להתחשב בהדרת הכבוד הגברית המסורתית כאשר זו מובילה לפגיעה בכבודה הסגולי של אישה ( או בכבודו הסגולי של גבר , למשל גבר ש"נאף"עם אשת הנאשם . ( בתוך כך , על ההסדר האלטרנטיבי להתחשב ככל שניתן גם בכבודו הסגולי ובכבוד מחייתו של הנאשם , ולהימנע מהכפפתו להליך ממשמע , הקובע את "סבירותו" ביחס ל"אדם הסביר" המעוצב באופן שרירותי ובלתי מבוקר בידי שופטי בית המשפט העליון בהתאם להשקפת עולמם האישית . המבחן הכפול של קנטור "סובייקטיבי" ו"אובייקטיבי" והשימוש ב"אדם הסביר" ( ו / או "הישראלי המצוי ( " משרתים את הדרת כבודם הגברי...
אל הספר