כבוד האדם וחירותו כשהצגתי את היחס בין שוויון וחירות טענתי כי השוויון מצוי ביחס כפול אל החירות : מצד אחד הוא מעניק אותה לכול ( בהגדירו אותה כמשאב הנתון במידה שווה לכל אדם , ( ומן הצד האחר הוא מגביל אותה , בקובעו כי חירותו של פלוני נעצרת במקום שהיא פוגעת בזכותו השווה של אלמוני לחירות . גם כבוד האדם מצוי ביחס כפול כזה אל החירות : מן הצד האחד , כבוד האדם הסגולי מכיל את החירות וקובע אותה בתור חלק בלתי נפרד מנשמת אפה של הזהות האנושית הבסיסית באשר היא . מן הצד האחר , כבוד האדם הסגולי מגביל את חירותו של כל פרט ותוחם אותה באמצעות האיסור לפגוע בכבוד הסגולי של הזולת . היות החירות חלק אינטגרלי ומרכזי של כבוד האדם הסגולי מבטיח את מעמדה המרכזי בעולם הערכי המושתת על ערך זה . עם זאת , כאשר החירות היא חלק מכבודו הסגולי של האדם היא מקבלת ממד חיובי יותר מן החירות השלילית המפעמת בלב השקפת העולם הליברלית הקלסית . כך גם ההגנה על החירות . אם ההגנה על כבודו הסגולי של האדם היא הגנה על זכויותיו של כל פרט לחיות ולהתפתח כבן אדם ( ולא סתם לחיות ולהתפתח , ( אזי ההגנה על חירותו של אדם היא הגנה לא רק מפני הגבלתו בידי...
אל הספר