ביקורתה הפמיניסטית של מקינון על נוסחת השוויון האריסטוטלית ביקורתה הפמיניסטית של קתרין מקינן את נוסחת השוויון האריסטוטלית מושתתת על הגישה הביקורתית , האנטי מהותנית המרקסיסטית מקינון טוענת למעשה שמה שהיה נכון בגלוי ובמפורש בעולמו של אריסטו לגבי הבניית הנשים בתור שונות - נכון עדיין בעולמנו , גם אם כיום הדברים מוסווים ומוכחשים . לשיטתה , לשם הבנת משמעותו האמיתית של הצירוף "שוויון האישה" בעולמנו , יש לבחון את נוסחת השוויון האריסטוטלית ביחד עם המציאות החברתית התרבותית הנוהגת . מציאות זו מתוארת בהגות הפמיניסטית כמבנה את האישה בראש ובראשונה בתור "שונה" ( כ"אחר , " כמי שאיננה "דומה . ( " מקינון מחברת , אם כן , את הניתוח המשפטי של מושג השוויון האריסטוטלי עם ספרות פמיניסטית ענפה , הטוענת כי התרבות ( שנקודת מבטה היא גברית ) מכוננת את דמות הגבר ( הלבן המבוסס ) כאמת המידה האוניברסלית , המוחלטת , הבלעדית לאנושיות , ומעצבת את דמות האישה כתשליל פגום של דמות הגבר - כלומר כהתגלמות השונות " . החיבור של הגדרת השוויון האריסטוטלית עם ההכרה הפמיניסטית שהאישה מובנית כמי שהיא "שונה" במהותה , תמיד ובכל הקשר , מב...
אל הספר